#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. מה הדין אם לווה על משכון בית וגר בו ואין המלוה מחזיק לעולם בבית ואדם אחר מתחייב למלוה בדבר קצוב בכל שנה? 	"בט""ז הביא את דברי הב""י בשם ר' ירוחם שאם אותו שמחייב עצמו עושה כן מדעת עצמו מותר כי הא דאמרינן הילך ד' זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי, אבל אם עשה בשליחות הלוה אסור ולדברי כולם הוה ריבית קצוצה."	"יו""ד סי' קעב סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. מה הדין ומדוע אם ראובן משכן ביתו לשמעון ולוי שכרו משמעון בשביל ראובן ונשאר ראובן בבית ופורע השכירות ללוי ולוי פורע השכירות לשמעון? 	"הלבוש התיר דהוי ליה לוי גבי שמעון כאומר הילך ד' זוזי ואוזפיה מנה לראובן שלא בא מיד לוה למלוה, ואע""ג דבסי' קס אמרינן שצריך שלא יפייסנו הלוה משלו ה""מ גבי ריבית קצוצה אבל משכנתא כי הך דהוי כמקח או שכירות קרקע וליכא אלא אבק ריבית לית לן בה.והט""ז כתב שהוא איסור גמור, דדין זה ממש כתב עליו הטור שהיו נוהגים בימיו וכ' הרא""ש שהוא אבק ריבית וחלק עליו הטור והרמ""ה שהוא ריבית קצוצה כי הלוה התנה עם המלוה שישכיר לו דרך אדם אחר. ואפי' לא התנה מ""מ הוה אבק ריבית לכו""ע, כי המלוה לא החזיק בבית."	"יו""ד סי' קעב סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד. כתב השו""ע שיש מי שאוסר אם נותן המלוה דבר קצוב לשנה כדי שיקבל הלוה אחריות המשכנתא מנפילה או משריפה. מאי שנא מהא דפסק הרמ""א בסי' קסט סע' יח שמותר למלוה הראשון לגוי שהוא הלוה מישראל השני על משכון הגוי להתחייב באחריות המשכון דהא מתנה שומר חנם להיות כשואל? "	"כתב הט""ז שבמשכנתא עיקר ההיתר הוא שהמלוה מקבל עליו אחריות מש""ה כל שהאחריות בטל ממנו אין כאן היתר שהרי מלוה ולוה יש כאן משא""כ בסי' קסט שאינו אלא שליחות."	"יו""ד סי' קעב סע' ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. מדוע המלוה את חבירו ומשכן לו בית או שדה במשכנתא דסורא מותר ומה הנפ""מ בין הטעמים? "	"לדעת הט""ז בשם הרמב""ן כיון דמשכנתא דסורא אם שטפה נהר אין צריך להביא לו משכנתא אחרת א""כ הוי כמכירה (ועוד כ' דהמלוה לא יכול לכוף ללוה לפרוע החוב). ולדעת הש""ך בשם התוס' והטור כיון שכתב בשטר במשלם שנין אלין תיפוק ארעא בלא כסף הוי כמכירה, ולהרב המגיד כיון שהמלוה לא יכול לכוף את הלוה לפרוע החוב באמצע הזמן חשיב כמכירה.ונפק""מ בין הטעמים: א. אם אין ביד המלוה לכוף את הלוה לפרוע ולא כתב בשטר במשלם שנין וכו' שלרב המגיד הוי משכנתא דסורא ושרי (לדעת המחבר שפסק כהרי""ף) ולתוס' לא הוי משכנתא דסורא ואסור. ב. אם כתוב במשלם שנין וכו' אפילו יש כח ביד המלוה לגבות חובו כשירצה לתוס' מותר ולטעם הרב המגיד אסור אלא שהש""ך הסתפק שאפשר שה""ה מודה לטעם התוס'. ג. בש""ך ס""ק כא כתב שאם נתן המלוה ללוה דבר קצוב לשנה כדי שאחריות השריפה והנפילה תהיה על הלוה שלרמב""ן אסור ולרב המגיד ולתוס' מותר."	"יו""ד סי' קעב סע' א,ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו. מדוע אם נותן הלוה את המשכנתא עבור חוב קודם אסור, ובאיזה אופן כתב הט""ז שמועיל ומנין למד כן? "	"דכיון שאין כאן מעות על מה יחול נתינת המשכון וכדאמרינן בפ""ק דקידושין פריטי אין כאן נסכא אין כאן. וע""פ זה כתב הט""ז כי היכי דהתם אמרינן אמר לה זכי בגוף המשכון דמקודשת ה""נ אם אומר למלוה תחזיק בשדה ותקנה אותו בחזקה להיות לך קנוי לפירותיה והוא החזיק כן מותר אח""כ כשהוא בנכייתא וכ""ש במשכנתא דסורא."	"יו""ד סי' קעב סע' ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. מקום שנוהגים שאם לא יפדנו בתחילת השנה שוב לא יפדנו אותה השנה האם חשיב אתרא דמסלקי? 	"כתב הש""ך שלראב""ד הרשב""א ה""ה ותלמידי הרשב""א חשיב אתרא דלא מסלקי כיון שאינו יכול לסלקו בכל שנה לאחר שיעבור הזמן. ולרא""ש חשיב אתרא דמסלקי כיון שיכול לסלקו בתחילת השנה."	"יו""ד סי' קעב סע' ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח. מדוע לא כתב השו""ע בשום מקום מה שהוזכר בש""ס שמשכנתא באתרא דמסלקי אין ב""ח גובה ממנו מיורשי המלוה? "	"כתב הש""ך שטעם הדין שלא גובים מהיורשים הוא משום דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב""ח וכמו שפרש""י [וחשיב מטלטלי כיון שאין לאביהם כלום בגוף הקרקע] והיינו לדינא דש""ס, אבל בזמן הזה גובה ממטלטלי וא""כ אין נפקותא בזה."	"יו""ד סי' קעב סע' ג "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עט. מה דין הממשכן שדה ביד חבירו והיה בעל הקרקע אוכל פירותיהוא""ל המלוה לכשתמכור קרקע זו לא תמכרנה אלא לי בדמים הללו שהם דמי שוויה? "	"הב""י כתב שמותר וכן פסק הט""ז דלא כהמ""מ שאוסר. והש""ך כתב שיש להחמיר לכתחילה."	"יו""ד סי' קעב סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. הממשכן שדה ביד חבירו וא""ל אל תמכרנה אלא לי בשויה וע""מ כן אני מלוה אותך, האם המלוה דוחה את המצרן ומדוע? "	"ללבוש אין המלוה דוחה המצרן דאל""כ ה""ל הנאת דחיית המצרן ריבית גביה דהא אין לו שום קנין בקרקע זו. ולט""ז המלוה דוחה המצרן כמו בכל משכון, דמה ריבית שייך כאן דהא אין הלוה נחסר כלום ומה איכפת ליה במה שהמלוה נהנה בדחייתהמצרן."	"יו""ד סי' קעב סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. לוה שהשכין שדה בדרך המותר והמלוה אוכל הפירות, האם מותר ללוה לשלם המס ומדוע 1) כשהמס מוטל על גוף הקרקע 2) כשהמס מוטל על הפירות? 	"1) מותר שהרי הקרקע שלו היא וא""כ הוי חוב של הלוה ואינו חוב של המלוה.2) אסור כי פרע הלוה לאדון עבור המלוה אא""כ פורע מפירות השייכים למלוה."	"יו""ד סי' קעב סע' ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. מי שהשכין בית שאינו שלו ובא בעל הבית והוציא הבית שלו מן המלוה והוצרך לתת שכר לבעל הבית שדר בו. האם הלוה צריך להחזיר למלוה גם את השכר שהוצרך ליתן ובאיזה אופן מדובר?	"כתב הרמ""א שצריך וביארו הש""ך והט""ז בשם הרשב""א שהיינו כשהמלוה היה דר בו בנכייתא וכהאי גוונא דלא היה אפי' א""ר אלא הוי כמכירה. ובט""ז הקשה שדברי הרמ""א מקורם בתשובת הרשב""א ושם נאמר שקיבל עליו הלוה אחריות ולמה לא זכר כאן הרמ""א שקיבל עליו אחריות, וכמדומה שהוא סובר שגם בזה אמרינן אחריות טעות סופר. ודעת הט""ז שדוקא בקיבל הלוה אחריות בפירוש עליו בשעת הנכייתא שהוא חייב לשלם שכר דירה מכיסו אם יקחנו בעה""ב אז תנאי שבממון קיים אבל אם לא קיבל עליו בפירוש אחריות לא ישלם לו רק הממון שהלוהו ואין בזה משום אחריות ט""ס. [ובנקודות הכסף כתב דאין דבריו מוכרחים די""ל דכיון דהנכייתא הוי כמכירה לגבי פירות הוי כמכירה ממש ואמרינן אחריות ט""ס הוא]."	"יו""ד סי' קעב סע' ו"		
